נרשמתי לסדנה מתוך סקרנות, ואני מאוד שמחה על כך. דב הוביל אותנו בתוך סיפור בדרכו המיוחדת. החוויה הייתה חזקה וטובה, והרגשתי מאוד בטוחה — שיש לי על מי לסמוך.

תודה על זמן נעים, מיטיב ומיוחד, ועל ההזדמנות פשוט להיות. אשמח להמשיך להיות בקשר ולקבל עדכונים על מפגשים נוספים.

קצת עיבדתי דברים מאתמול. בהתחלה, כשדיברת והסברת על לִילַה, הרגשתי שאני מבינה ולא מבינה. מסכימה ולא מסכימה.
במהלך ה“משחק” היה לי בלבול ומבוכה, אבל בחרתי להמשיך יחד עם זה אבל עדיין לא הבנתי לגמרי מה קרה שם, והיום בבוקר היו לי כמה תובנות שרציתי לשתף:
 

חוויתי עד כמה אני מצמצמת את עצמי ביום יום לאיזו דמות שאני חושבת שאני צריכה להיות במופע שלה. מאוד מקובעת אליה, וחוסמת את התשוקה שבי, את היצירה שבי.
 

בעצם אנחנו לא משחקים בלִילַה, אלא מתעוררים אל מי שאנחנו ללא ההגדרות, התבניות והשיפוטיות שיש לנו על עצמנו, מהקולות הפנימיים שהפנמנו.
 

אפשר לומר שבחיים עצמם, ביום יום, אנחנו משחקים דמות שאנחנו חושבים שהיא אנחנו. הדמות הזאת מזמן לא משרתת אותי / אותנו.